שיטת "המסע לילדים" – חברו אל ילדיכם!

כדי שנוכל לעבוד עם ילדים, תחילה עלינו לעשות עבודה עם עצמנו.
עלינו לראות את ילדינו כמי שכבר מצויים במצב של שלמות וחופש, לראות אותם חכמים ויפים.
אחר כך, כשאנו חוברים אליהם במסע האישי והרוחני שלהם, כל שאנו עושים באמת זה לעזור להם להסיר את השכבות המגבילות שמכסות אותם – השקרים, הכאב, החסימות הרגשיות שמעמעמות את הפוטנציאל הטבעי שלהם. פוטנציאל זה כבר קיים, כבר חופשי – כל שעלינו לעשות זה לאפשר לו לצאת החוצה, ולבוא לידי ביטוי בשלמות ובשמחה.

פעמים רבות שמעתי הורים אומרים, שהם אינם יודעים כיצד "להגיע" אל ילדיהם, מפני שהם סגורים מאוד מבחינה רגשית. האם זה נכון?
כאשר ילדיכם בא מבית הספר ואתם שואלים, "איך היה בבית הספר היום"? מה הוא משיב? בד"כ: "היה כיף", או "בסדר", לא פחות ולא יותר.
איש לא נתן לילדים האלה (וגם לא לנו) חוברת הנחיות בנושא: "כיצד להרגיש ולבטא את רגשותיכם", וכך, התגובה המקובלת ביותר מילדים היא משיכת כתפיים ותשובה בת מילה אחת שלא מגלה לנו דבר. האם מצאתם את עצמכם אי פעם מתוסכלים מפני שאינכם יודעים איזה שאלות נוספות כדי לשאול אותם? האם אי פעם חשתם שמשהו מתרחש אך אינכם יכולים לשים עליו את האצבע?
הורים רבים חווים תסכול כזה.